החלטה בתיק ת"א 45910-11-11

1.         ביום  24.11.11 הגיש המשיב תביעה על סך 200,000  ש"ח, מטעמי אגרה, בגין נזקים אשר נגרמו לו עקב הוצאתו  משורות הקיבוץ, בהחלטת האסיפה הכללית של חברי הקיבוץ, המבקש, מיום  27.11.04.

            המשיב עותר לסעדים אשר נולדו לשיטתו משלילת מעמדו שלא כדין כחבר קיבוץ, וביניהם אבדן זכויות פנסיוניות ודמי עזיבה.

2.         קדמה להליך דנן תביעה של המבקש כנגד המשיב במסגרת ת.א (ת"א) 14524/08, במסגרתה עתר המבקש לחייב את המשיב לפנות את דירת מגוריו בקיבוץ ולשלם דמי שימוש בדירה. ביום  12.8.10 ניתן על-ידי כב' השופטת ע' ברקוביץ פסק דין, על דרך הפשרה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, אשר קבע:

"באשר לתביעת הפינוי- לא ניתן צו פינוי.

באשר לתביעה הכספית- הנתבע ישלם לקיבוץ סך של 40,000 ש"ח.

סכום זה מביא בחשבון את התשלומים שעל הנתבע לשלם לקיבוץ עד מועד מתן פסק הדין."

            המשיב ואשתו הגישו בדצמבר 2010 בקשה לפשיטת רגל והוכרזו ביום 14.9.11 כפושטי-רגל.

3.         במסגרת בקשתו עותר המבקש למחוק או לדחות את התביעה  על הסך מחמת שני טעמים שונים:

א.         מחיקת התביעה, מחמת אי קבלת אישור מראש להגשתה מהנאמן לנכסי המשיב ובית המשפט של פשיטת הרגל.

ב.         דחיית התביעה מחמת "מעשה בית דין"- השתק פלוגתא מכוח פסק הדין הנ"ל ב-ת.א (ת"א) 14524/08, (להלן: "ההליך הקודם").

4.         עוד עתר המבקש לחייב המשיב בהפקדת ערובה להוצאות.

העדר קבלת אישור מראש להגשת התביעה

5.         לאחר הגשת הבקשה צירף המשיב את החלטת בית המשפט המחוזי מיום 28.1.12, כב' השופט א' חזק, אשר קבע:

"מתיר לחייב להגיש תביעה לפיצויים נגד קיבוץ "ארז".   הריני להבהיר כי הכספים אותם יידרש לשלם במסגרת ההליך לא ישולמו מתוך קופת פש"ר כפי שהתחייב החייב לעשות"

עם מתן החלטה זו מתייתר הצורך לדון ברכיב זה של הבקשה ויש  באישור המאוחר כדי להכשיר את התביעה.

מעשה בית דין

6.         לטענת המבקש, בהליך הקודם הועמדה לבירור השאלה המהותית עליה נשענת תביעת המשיב, חוקיות וכשרות הליך הוצאת המשיב מחברותו בקיבוץ.

            לשיטתו, שעה שהוכרעה סוגיה זו, נוכח חיובו של המשיב בתשלום דמי שימוש בגין דירתו, למרות טענותיו בכתב הגנתו בהליך הקודם כנגד הליך הוצאתו מהקיבוץ, מנוע הוא מלהעלות טענותיו בהליך זה.

            המשיב סבור כי מאחר וההליך הקודם הסתיים בפסק דין על דרך הפשרה, אין בכוחו ליצור מעשה בית דין המונע הגשת תביעתו.